שוק החליפין הבינלאומי במט"ח הינו שוק פיננסי הפועל ללא הפסקה, ובו נסחרים מטבעות של מדינות, זה תמורת זה, בדרך-כלל באמצעות ברוקרים. מטבעות חוץ נקנים ונמכרים כל הזמן באופן סימולטני בשוקים הבינלאומיים והמקומיים, וסוחרי מט"ח מגדילים או מקטינים את ערך השקעתם על-פי תנודות מטבע.

תנאי שוק המט"ח העולמי משתנים ללא הרף, בהתאם לאירועים שונים, המזוהים ככאלה המשפיעים על שערי מטבע.
התמריצים העיקריים למשקיע מט"ח פרטי לטווח הקצר הינם:

סחר מט"ח

מטרת המסחר עבור המשקיע במט"ח הינה להשיג רווח כתוצאה משינויים בשערי מטבע. חילופי מטבע מתבצעים תמיד בצמדים, לדוגמה – שער החליפין יורו\דולר.

ב-26 באוגוסט 2003 היה השער 1.00857 דולר ליורו. משקיע שרכש 1,000 יורו במועד זה בדולרים, שילם תמורתם 1,085.70$ ארה"ב. שנה מאוחר יותר היה שער ה-יורו\דולר 1.2083, ומכאן שערך מטבע היורו (ערך המונה, כאשר ערך המכנה הוא הדולר) עלה ביחס לערך הדולר. המשקיע יכול כעת למכור את 1,000 היורו שברשותו, ולקבל תמורתם 1,208.30$ ארה"ב. עתה יש למשקיע 122.60$ יותר ממה שהשקיע שנה קודם לכן. אולם, כדי לדעת אם אכן היתה זו השקעה משתלמת עבורו, עליו להשוות את הרווח שהניבה השקעה זו לאפיקי השקעה אלטרנטיביים, בהם יכול היה להשקיע אותו סכום ראשוני. ברור, שמבחינת סיכון מינימלי, ניתן להשוות להחזר על השקעה שעשוי היה להתקבל מאפיקי השקעה חסרי סיכון כגון פק"מ, או אגרות חוב של ממשלת ארה"ב. אלה, למשל, נחשבות לחסרות סיכון, משום שלא קיימת סבירות שממשלת ארה"ב לא תכבד את חובה למחזיקי האגרות.

כאשר אתה משקיע במטבע מסוים, סחור בו רק כאשר אתה מצפה שהמטבע שאתה קונה יעלה בערכו ביחס למטבע אותו אתה מוכר. אם אכן עלה המטבע שקנית בערכו, עליך למוכרו בחזרה על-מנת לממש את הרווח. מכאן, פוזיציה פתוחה, או מסחר פתוח, הוא מצב בו המשקיע קנה או מכר צמד מטבעות בשער מסוים, ועדיין לא מכר או קנה בחזרה את הסכום המעודכן, על-פי שער החליפין המעודכן, והוא מחזיק עדיין בפוזיציה הפתוחה.

ההערכה הכללית היא שבסביבות 70%-90% מהיקף שוק המט"ח הוא ספקולטיבי. משמעות הדבר היא שלקונה, או למוכר, אין כוונה מעשית להשתמש במטבע, אלא רק רצון לממש אותו כאשר, בהתאם לציפיותיהם, ערכו של המטבע יעלה.

שערי חליפין

שער חליפין הינו המחיר בו צמד מטבעות נסחר, זה תמורת זה. רוב המטבעות נסחרים מול הדולר האמריקאי. ארבעת המטבעות הפופולריים ביותר אחרי הדולר הם היורו, ין יפני, לירה שטרלינג (פאונד בריטי), פרנק שוויצרי. הפעילות במטבעות אלה מכסה את רובו של השוק העולמי, והם נקראים "מטבעות מייג'ור", או בקיצור "מייג'ורס". ישנם שכוללים גם את הדולר האוסטרלי ב-"מייג'ורס".

המטבע הראשון בצמד המטבעות, למשל – יורו\דולר, נקרא "מטבע הבסיס" , והשני נקרא "מטבע הייחוס". משמעותו של שער החליפין לקונה היא כמה יחידות של מטבע הייחוס נדרשות לו, על-מנת לרכוש יחידה אחת של מטבע הבסיס. בהתאמה, משמעותו של שער החליפין למוכר היא כמה יחידות במטבע הייחוס יקבל ממכירת יחידה אחת של מטבע הבסיס. שער יורו\דולר של 1.2083 פירושו שלקונה דרושים 1.2083$ (מטבע הייחוס) כדי לקנות 1 יחידה של יורו (מטבע הבסיס), והמוכר יקבל 1.2083$ ממכירת 1 יחידה של יורו.

קורה, בנקודות זמן מסוימות, שמשקיע קונה מטבע מסוים ומיד מוכר אותו, ומפסיד. הסיבה לכך היא ששער הקניה (Bid Price), המייצג כמה יתקבל במטבע הייחוס ממכירת 1 יחידה של מטבע הבסיס, יהיה תמיד נמוך משער המכירה (Ask Price), המייצג כמה יחידות צריך המשקיע לשלם במטבע הייחוס תמורת 1 יחידה של מטבע הבסיס.

לדוגמה, שער ה-קניה-מכירה של ה-יורו\דולר בבנק שלך הוא 1.3020-1.2005, שער המייצג מרווח של 1,015 פיפס (פיפס: אלפית של 1 יחידת מטבע). מרווח כזה נחשב גבוה מאוד, בהשוואה לשערים אחרים שמשקיעים מורגלים אליהם, כדוגמת מרווחים צרים של 5 פיפס בלבד. בעקרון, מרווחים קטנים משמעותם שדי בתנודה קטנה בשערי החליפין לעשיית רווח.

בטחונות

בנק, או דילר של חדר עסקאות לסחר במט"ח, חייב לוודא שהועמדה אצלו ערבות, על-מנת להבטיח שהמשקיע יוכל לשלם במקרה של הפסד. ערבות במסחר במט"ח נקראת גם "בטחונות מינימליים על ההשקעה". הדבר מתבצע בפועל, על ידי הפקדת סכום לחשבון המסחר של המשקיע, שישמש לכיסוי הפסדים עתידיים, אם יהיו, בפעילויות המסחר מט"ח שלו.

בטחונות אלה מאפשרים למשקיע הפרטי לסחור בשוקים בעלי רף השקעה גבוה, בכך שהוא יכול להחזיק בפוזיציה הגבוהה בהרבה מערך יתרת החשבון שלו, ולהגדיל למעשה את שיעור הרווח, במקרה של השקעה מוצלחת. עם זאת, שימוש בבטחונות עלול להביא לשיעורי הפסד גבוהים יותר, במקרה של השקעה שלא עלתה יפה.

מימון ממונף

העמדת בטחונות, שמשמעותם מימון ממונף באמצעות אשראי, נפוצה מאוד במסחר במט"ח. הפקדת הבטחונות הראשונית משמשת ערבות להשקעה. משמעות הדבר פשוטה: ניתן לסחור בסכום עסקה של 100,000$ באמצעות בטחונות של 1,000$ בלבד.

4 דרכים למשקיע הפרטי,הרוצה לפעול בשוק המט"ח, בישירות או בעקיפין

• שוק הספוט
• עסקות פורוורד (Forward) ועסקות עתידיות (Futures)
• אופציות
• חוזי הפרש (Contracts for Difference)

עסקת ספוט (Spot)

עסקת ספוט הינה עסקת חילופין ישיר של מטבע במטבע. מחיר הספוט הוא מחיר השוק ברגע נוכחי. עסקת ספוט אינה דורשת סגירה מיידית או תשלום מיידי. "תאריך הסגירה", או "תאריך הערך", הוא 2 ימי עסקים אחרי יום ביצוע העסקה, שהוא יום "תאריך העסקה" (או "תאריך המסחר"), שבו הוסכמה העסקה בין הצדדים. הפרש פרק הזמן הזה מאפשר לאשרר את העסקה ולדאוג למנהלות הקשורות בחיובים ובזיכויים של חשבונות בנק באתרים בינלאומיים שונים.

סיכונים

בצד האפשרות לייצר רווחים גבוהים בפרקי זמן קצרים, עומדת גם האפשרות להפסיד במסחר במט"ח. קיים מגוון של סיכונים הקשורים בשערי ריבית, בהיקפי מימון, בגורמים מדיניים, ובגורמים אחרים. למד על האפשרויות העומדות לרשותך לצמצם את החשיפה לסיכוני מט"ח

כ-80% מהיקף המט"ח שנקנה כיום בעולם הינו לטווח (החזקה) של פחות מ-7 ימים. כ-40% מוחזקים יומיים ופחות. על רקע טווח זמן כה קצר של עסקאות בשוק המט"ח, משפיע השימוש במדדים של ניתוח טכני רבות על כניסות ויציאות ותנועות אחרות בשוק.