שער החליפין יורו-דולר הוא המחיר בו משתווה הביקוש העולמי לדולר ארה"ב להיצע העולמי של מטבע היורו. ללא תלות במיקום הגיאוגרפי, תוביל עלייה בדרישה הגלובלית למטבע היורו לעלייה בערכו ביחס למטבעות אחרים.

המשפיעים העיקריים על שער החליפין יורו\דולר הם ארבעה:

סחר החליפין הנומינלי יורו\דולר הוא זה שמושך את מוקד ההתעניינות בשוקי המט"ח. למרות חשיבותם היחסית של קשרי המסחר יורו-דולר, חשוב לגוש היורו הסחר עם בריטניה, ברמה מסוימת, אף יותר מזה שעם ארה"ב. לדולר וליורו יש נטייה להתנהג בצורה דומה לטווח הקצר, אולם לעיתים קיימת סטייה משמעותית מתבנית זו. דוגמה לכך היא העלייה המאסיבית של היורו ביחס לדולר במהלך 2003.

לאורך זמן, נמצא מתאם גבוה למדי בפעילות שער החליפין יורו\דולר ובמדדים השונים לשער החליפין האפקטיבי. כיוון שרמת האינפלציה דומה מאוד בין זו של גוש היורו וזו של ארה"ב, לא קיימים ביניהם הבדלי ריבית משמעותיים. אולם, בשל הסחר האינטנסיבי של גוש היורו עם מדינות בעלות רמות אינפלציה גבוהות, כמו מזרח אירופה וטורקיה, חשוב לתקנן את שער החליפין הנומינלי עם נתוני המחירים היחסיים בין מדינות המטבע, ועם הצפי לשינויים בהם.

נפילת הדולר במהלך 2002-2003

הנפילה המתמדת, יציבה ומסודרת ככל שהיתה, בשער הדולר מתחילת 2002 ועד תחילת 2004, מול מטבעות כמו היורו, הדולר האוסטרלי, הדולר הקנדי ואחרים, הורידה את ערך הדולר בשיעור מצטבר של כ-10% מול מטבעות אלה. זאת על פי חישוב מאזן הסחר המשוקלל, שהוא הנתון הקובע לצרכי התאמות סחר.2 סיבות טובות שלא להתייחס ביתר-דאגה לנפילת הדולר:

האחת, שהגרעון במאזן הסחר של ארה"ב יישאר גבוה רק אם הצמיחה בארה"ב תישאר חזקה, הכלכלה האמריקאית תהיה אטרקטיבית להשקעות הון זרות, ואלה דברים שיתמכו בסופו של דבר בדולר.

הסיבה השניה היא שנסיונות של ממשלות באסיה לשימור מלאכותי של רמה נמוכה למטבע שלהן, לטובת שיפור כושר התחרות של היצוא המקומי, בדרך כלל לא צולחים.

התאוריות הבסיסיות העומדות בבסיס סחר החליפין יורו-דולר:

חוק המחיר האחיד
בשוקים תחרותיים, נטולי עלויות תעבורה ומחסומי סחר, יימכרו מוצרים זהים במדינות שונות במחירים זהים, במונחי מטבע מקומי.

השפעות שיעור הריבית
אם כסף זורם בחופשיות בין מדינות, יתייצבו שערי החליפין בנקודה בה מתקיימת ריבית זהה לשתי הכלכלות.

הסביבה העסקית
הכוחות הקוטביים של ביקוש והיצע קובעים את שער החליפין יורו\דולר. גורמים שונים משפיעים על הביקוש ועל ההיצע, ולפיכך על שערי החליפין בהתאם.אינדיקטורים כלכליים חיוביים, בהקשר עם מדיניות ממשלתית, יתרונות תחרותיים, גודל השוק וכיוצא באלה, מגבירים את הביקוש למטבע, ומשקפים את רצונם של מספר רב יותר של משקיעים להשקיע באותה כלכלה.

שוק המניות
קיים מתאם מסוים בין מדדי המניות העיקריים ובין שערי החליפין של מטבעות.

השפעות פוליטיות
שערי מטבע תמיד רגישים לאי-יציבות פוליטית, ולציפיות ולהערכות בהקשר זה, בעת חילופי שלטון. לדוגמה, אי-יציבות פוליטית ו/או כלכלית ברוסיה, משפיעה על שער החליפין יורו\דולר עקב השקעה מאסיבית של הון גרמני בשוק הרוסי.

מדדים כלכליים
מדדים כלכליים כגון מדדי תעסוקה (שכר ממוצע, שיעור האבטלה, שכר ממוצע לשעה, וכו'), מדדי מחירים לצרכן, תוצר לאומי גולמי (תל"ג, תוצר מקומי גולמי – תמ"ג, תל"ג או תמ"ג לנפש, ועוד), מדדי סחר חוץ, מדדי פריון בעבודה, מדדי תפוקת תעשיה, מדדי בטחון צרכנים – כולם משפיעים אף הם על תנודות שערי מטבע ביחס למטבעות אחרים.

האמון במטבע הוא הגורם המרכזי המשפיע על שערי חליפין בסחר ה-יורו\דולר. החלטות מתקבלות תוך שקלול של גורמים עתידיים, שעשויים להשפיע על תנודות במטבע היורו, הדולר, או אחרים.

סחר החליפין יורו\דולר יכול שיתנהל על-פי אחת מ-4 מערכות (שלטוניות) עיקריות למסחר במט"ח:

[1] שערי מטבע נשלטים

במערכת "נשלטת" של סחר במטבע חוץ, מתערבת הממשלה (או הבנק המרכזי הפועל על פי מנדט מטעמה) במסחר, על מנת להבטיח שער חליפין הקרוב לשער היעד שקבעה, תוך הקפדה על מחויבות לשימור שער אחיד, במקרה שתנודות מטבע אינן מותרות.

[2] שערי מטבע נשלטים חלקית

במערכת כזו יכולים שערי מטבע לנוע בתחום שבין גבולות מסוימים, למעלה או למטה. במצב כזה מהווים שערי מטבע גורם מרכזי במדיניות הכלכלית, ושערי הריבית נקבעים על מנת לעמוד ביעדים מוגדרים של שערי חליפין רצויים.

[3] שוק מטבע חופשי

על פי שיטה זו נקבעים שערי המטבע אך ורק על-ידי כוחות השוק של היצע וביקוש בשוקי המט"ח. זרימת הון ומסחר בינלאומי (סחורות) הם הגורמים העיקריים המשפיעים על שערי מטבע במערכת כזאת. הממשלה אינה מתערבת ואינה מגבילה שערים, והיא מאפשרת לשערי המטבע לנוע בחופשיות, על פי כוחות השוק הפועלים. לדוגמה, הבנק המרכזי בבריטניה אינו מתערב בסחר במט"ח ואינו מגדיר יעדים עבור הלירה שטרלינג.

מערכת מטבע חופשית "טהורה" היא נדירה, ורוב הממשלות, במצב זה או אחר, נוטות להתערב בסחר, באמצעות שערי ריבית ואמצעי שליטה אחרים העומדים לרשותן.

[4] שוק מטבע חופשי-למחצה

שוק מטבע כמתואר ב-[3], כאשר בנוסף מתערבת הממשלה בסחר, מעת לעת, כאשר היא מעוניינת להגיע ליעדי מטבע שהגדירה.

היתרון של מערכות שערי מטבע נשלטות

שערים מקובעים מסירים אי-ודאות ומספקים בטחון גדול יותר ליצואנים וליבואנים. במקביל ותחת הפעילות הרגילה מתרחשת פעילות ספקולטיבית, בהיקף קטן יותר, אולם הדבר תלוי באמון סוחרי המט"ח: האם הם מחשיבים את השערים שנקבעו במדינה מסוימת כריאליים וכמשקפים נכונה את ערך המטבע.

היתרונות של מערכות שערי מטבע חופשיות

במדינות עם גרעון גדול במאזן סחר החוץ שלהן, תנודות שערי מטבע יהיו בדרך כלל בהתאמה אוטומטית לשער המטבע. יתרון בולט נוסף הוא זה שמערכת חופשית מעניקה גמישות רבה יותר, לממשלה ולבנק המרכזי, בקביעת שערי הריבית, משום שאלה לא נועדו (לפחות לא באופן רשמי וישיר) לויסות שערי המט"ח.