ניתוח טכני הוא שיטה לניבוי תנודות מטבע ומגמות שוק דרך לימוד וניתוח טבלאות נתונים של התנהגות שוק בעבר. ניתוח טכני מתמקד בפעילות ההיסטורית, ואינו בודק מה אמור לקרות בעתיד אם יתקיימו תנאים אלה או אחרים.

ניתוח טכני לוקח בחשבון נפחי מסחר, תנודות בשערי מטבע, ומחירם של מכשירים פיננסיים, ומאלה גוזר טבלאות מט"ח, המוצגות בצורה גרפית, ומשמשות כלי עיקרי עבור האנליסט הטכני. אחד היתרונות של שיטת הניתוח הטכני הוא שאנליסט מנוסה יכול לעקוב במקביל אחר מגוון רב של שוקי מט"ח וכלי מט"ח.
ניתוח טכני נשען על 3 עקרונות בסיסיים:

פעולות השוק מבטלות הכל: כוונת הדבר שהמחיר בפועל משקף את כל מה שידוע לשוק ושעשוי היה להשפיע עליו. למשל: רמות ביקוש והיצע, שיקולים פוליטיים, תחושות השחקנים בשוק. האנליסט הטכני מתעניין רק בתנודות שערים ולאו דווקא בסיבות להן.

שערי מט"ח נעים על-פי תבניות: מנתח טכני מזהה תבניות התנהגות שמתקיימות במהלך פעילויות השוק. במצבים רבים קיימת הסתברות גבוהה לכך שתוצאות הפעילות יהיו צפויות, בהתאם לתבניות שזוהו. קיימות לא מעט תבניות התנהגות מט"ח שזוהו בעבר, ואשר משמשות את המנתחים הטכניים .

ההיסטוריה חוזרת:   בדיקה היסטורית של שווקי מט"ח, המגיעה עד תחילת המאה הקודמת, מוכיחה שהפסיכולוגיה האנושית השתנתה רק מעט עם השנים, אם בכלל. הדבר נכון גם לגבי התנהגות שוקי מט"ח לאורך זמן.

טבלאות מט"ח מבוססות על פעילות השוק ביחס למחירי המטבעות. קיימות 5 קטגוריות בתאורית הניתוח הטכני:

מודד את היחס שבין עליות שערים לבין ירידות שערים, ומנרמל את התוצאות, כך שיוצגו בערכים שבין 0 ל-100. אם ה-RSI הוא 70 ויותר, נחשב המטבע כקניית-יתר (מצב בו המחיר עלה יותר מציפיות השוק). RSI של 30 ומטה נחשב כמצב של מכירת-יתר, בו מחיר המטבע ירד יותר ממה שהשוק ציפה לו.

כלי זה משמש לציון מצב של קניית-יתר או מכירת-יתר, בסרגל של 0% עד 100%. המדד מבוסס על האבחנה שבשוק "שורי" (שוק במגמת עלייה חדה), נוטים להיות שערי הסגירה של פרק זמן מסוים, קרובים לשערים הגבוהים ביותר שהיו באותו פרק זמן. בדומה לכך, בשוק "דובי" (שוק במגמת ירידה חדה), נוטים מחירי הסגירה של פרק זמן מסוים להיות קרובים לשערים הנמוכים ביותר שהיו באותו פרק זמן.
חישובים סטוכסטיים מציגים 2 קווים, K% ו-D%, המציינים אזורי קניית-יתר ומכירת-יתר בגרף. התפצלות בקווים הללו וביצועי המטבע מהווים איתותי סחר בעלי משמעות למשקיע.

מדד זה מציין 2 קווי מומנטום. קו ה-MACD הוא ההפרש שבין 2 ממוצעים נעים מעריכים (אקספוננציאליים), והקו הדק הוא הממוצע הנע המעריכי של ההפרש. אם קו ה-MACD והקו הדק נחצים, נחשב הדבר לאיתות על הסתברות גבוהה לשינוי מגמה.

רצף מספרי פיבונאצ'י (...1,1,2,3,5,8,13,21) נוצר על ידי חיבור של 2 מספרים עוקבים בסדרה, לקבלת האיבר הבא. היחס הממוצע בין גודל המספר בסדרה לבין גודלו של המספר הבא הוא 62%, המוגדר כ-Popular Fibonacci Retracement Number. הערך ההופכי ל-62%, שהוא 38%, משמש אף הוא כ-Fibonacci Retracement Number.

וו.ד.גאן היה סוחר מניות וסחורות בשנות ה-50 שהרוויח, על פי השמועות, 50 מיליון דולר בשוקי המטבע. הוא עשה את הונו תוך שימוש בשיטות למסחר במטבעות אותן פיתח, ואלה מבוססות על הקשר בין תנודות שערי מטבע וזמן, נושא המוכר גם כמשוואת זמן-מחיר. ההסבר לשיטתו של גאן איננו קל או קצר, אולם בעיקרו של דבר השתמש גאן בזוויות (שיפועים) של הגרפים כדי לזהות אזורי תמיכה והתנגדות, ועל פיהן לחזות מועדים בהם תתהפך המגמה.

תאוריית הגלים של אליוט נשענת על ניתוח שוק המבוסס על מופעים חוזרים של תבניות גל ורצף פיבונאצ'י. תבנית "אידיאלית" של אליוט (גלים) מתארת 5 גלי עליה, שלאחריהם 3 גלים של ירידות.

אלה הם מרווחים על הגרף בהם לא התקיים מסחר.
"פער למעלה" הוא פער שנוצר כאשר השער הנמוך ביותר ביום המסחר גבוה מהשיא של היום שקדם לו. "פער כלפי מטה" הוא פער שנוצר כאשר השער הגבוה ביותר ביום המסחר נמוך יותר מהשפל של היום שקדם לו. "פער למעלה" הוא בדרך-כלל סימן חיובי לעוצמת השוק, לעומת "פער למטה" המהווה איתות שלילי. פער "Breakaway Gap" ("פער ניתוק") הוא פער שערים שנוצר כאשר מסתיימת פעילות בתבנית חשובה, ובדרך-כלל מסמן הדבר תחילתה של תנודת שער משמעותית. פער "Runaway Gap" ("פער מילוט") הוא פער מחיר שמופיע בדרך-כלל בסביבות האמצע של תנודת שוק משמעותית. מסיבה זו הוא גם קרוי "פער מדידה". "Exhaustion Gap" ("פער מיצוי") הוא פער שערים שנוצר בסופה של מגמה משמעותית, והוא מסמן שהמגמה מתקרבת לסיומה.

מגמה מתייחסת לכיוון התקדמותם של שערי מטבע. שבירה של קו מגמה מסמנת את היפוכה של מגמה. שיאים אופקיים (למעלה ולמטה) מסמנים את טווח המסחר באותה מגמה ("משרעת"). ממוצעים נעים באים "לעגל" תנודות שערים, על-מנת להקל על זיהוי מגמה כללית ורמות תמיכה והתנגדות. הם גם מסייעים בקבלת החלטות על אסטרטגית מסחר, בעיקר בסחר עתידי (Futures), או בשוק בעל מגמות עלייה וירידה חריפות.

זהו כלי השקעה המשמש לחיזוי רמות שפל בשוק "דובי".

מדד פופולרי בניתוח טכני, המשמש לקבוע אם קיימת אפשרות זיהוי מגמות עבור צמד מטבעות מסוים.

זוהי שיטה לחיזוי תנועות במחירי מט"ח בהתבסס על ניתוחם של משפיעים כלכליים, פוליטיים, סביבתיים, וגורמים קשורים אחרים, שעשויים להשפיע על ההיצע והביקוש למטבע מסוים, ולפיכך על מחירו.

בפועל, משתמשים משקיעים רבים בניתוח פונדמנטלי בשילוב עם ניתוח טכני בעת קביעת מדיניות ההשקעה שלהם. יתרונו של ניתוח טכני בכך שהאנליסט הטכני יכול לעקוב אחר שוקים רבים במקביל, בעוד שהמנתח הפונדמנטלי צריך להיות בקי ולהכיר מקרוב שוק של מטבע מסוים.גורמים מרכזיים הנלקחים בחשבון בניתוח פונדמנטלי של שערי מטבע הינם: ביקוש והיצע, מחזוריות עונתית, מזג אוויר, מדיניות ממשלתית.

הקריטריונים הנבחנים על ידי המנתח הפונדמנטלי כוללים את תנאי הכלכלה במדינת המטבע, המדיניות המוניטרית שלה, ומדדים אחרים.

עסקאות מט"ח רווחיות רבות מתבצעות בסמוך, מעט לפני או אחרי, להודעות כלכליות בולטות.